עיקרון העל בישראל, בכל הנוגע לשאלה אצל מי יהיו הילדים כאשר ההורים מנהלים הליכי גירושין, כלומר, למי תינתן המשמורת ומה יהיו זמני השהות של ההורה שאינו משמורן עם ילדיו, הינו טובת הילדים.

 

בעבר, הייתה נטייה טבעית לקבוע, במרבית המקרים, כי טובת הילדים הינה להיות עם האם.

 "חזקת הגיל הרך" קבעה כי ילדים עד גיל 6 יהיו עם אימם אם אין סיבה מיוחדת להורות אחרת, תוך שבאופן טבעי מרבית הילדים נשארו במשמורת אימם גם לאחר שמלאו להם 6 שנים.

 

כיום, הגישה בכל הנוגע לסוגיית המשמורת הינה שונה, ועל מנת לקבוע למי תהיה המשמורת על הילדים, קרי, אצל מי ישהו הילדים בפועל במרבית ימי השבוע, בתי המשפט או בתי הדין הרבניים בודקים מי היווה ההורה המטפל העיקרי בילדים במהלך חיי הנישואין ולמי מהם אחריות הורית גבוהה יותר לגדל את הילדים.

 

בתי המשפט נוטים לבדוק את הפרמטרים הבאים על מנת לקבוע את המשמורת וזמני השהות:

 

א. צרכיו המיוחדים של הילד בהתאם למצבו וגילו.

ב. רצון הילד כפי שניתן, באם הילד יכול לבטא אותו.

ג  רצונם של ההורים לממש את זכותו של הילד.

ד. הזכות של הילד להיות בקשר עם שני הוריו.

ה. המידה בה אחד מההורים טיפל בילד במהלך הנישואין.

ו.  זכותו של הילד לקשר משפחתי לפי מידת היכולת שאותו הורה יכול לתת לו.

בשל השינוי במגמה ומתן חשיבות רבה למקומו של האב בחיי הילדים וליכולתו לגדל את ילדיו, נשים רבות בישראל מוכנות לעשות ויתורים כלכליים מפליגים במסגרת הליכי הגירושין, היות והמחשבה שילדיהם לא יגדלו עמן קשה מנשוא בעיניהן.

​

למעשה, סוגיית המשמורת הפכה היום לקלף מיקוח בין ההורים בעת הליך הגירושין, שכן, לכמות הזמן שבה שוהים הילדים עם כל אחד מהם יש השלכה רבה על גובה מזונות הילדים שיפסקו, ומהווה בעיני ההורים "מעין ניצחון פסיכולוגי" במסגרת ניהול הליכי הגירושין.

הליכים משפטיים בכל הנוגע לשאלת המשמורת, הינם הליכים לא פשוטים אשר יכולים להתמשך זמן רב, והם טומנים בחובם חוות דעת של עובדים סוציאליים ומומחים למיניהם, ואף לעיתים כוללים בדיקות מסוגלות הורית להורים.

 

יש לזכור, הואיל ובכל הנוגע לסוגיית המשמורת, עיקרון העל הינו טובת הילדים, כי פסק דין הנותן משמורת לאחד מן ההורים או קובע משמורת משותפת לא מהווה סוף פסוק, והמשמורת יכולה להשתנות גם לאחר סיום הליך הגירושין.

 

בעת ניהול הליכי גירושין, כאשר אין הסכמות בכל הנוגע לשאלה אצל מי ישהו הילדים, חובה לפנות לעורך דין המתמחה בטיפול בתביעות משמורת ושינוי משמורת כמו גם בתביעות הנוגעות לזמני השהות ולהפרות של זמני השהות וכיו"ב, כל זאת, לאור מורכבות ההליכים והסבירות כי פסקי הדין שיינתנו בבית המשפט לענייני משפחה או בבתי הדין הרבניים לא יהוו סוף פסוק, וככל הנראה יתגלגלו לערכאות השיפוטיות הגבוהות, במסגרת הליכי ערעור שיגיש ההורה שיפסיד את המשמורת על ילדיו.